בושטי

הוא שוכן 10 קילומטרים מתלאווי ו־60 קילומטרים מטביליסי.

במקורות ההיסטוריים הגאורגיים נזכר הכפר מן המאה השלוש־עשרה: מס בסכום מסוים הוטל על בושטי לטובת כס הבישוף של ארצו־תיאנתי, שהיה קיים באותו זמן. בתקופתה של גאורגיה המאוחדת היה למנזר סוותיצחוולי חלק גדול באחוזת האריסים של בושטי; כך נשאר הדבר גם במאה השש־עשרה — באחד המסמכים של אלכסנדרה השני, מלך הקחים, שבו הוא מחדש את אחוזות סוותיצחוולי בקחתי, נאמר שלסוותיצחוולי שייכת „בושטי, עם הר ועם מישור ועם מנזר“.

בתקופת ממלכת קחתי, ובמיוחד במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה, התדיינו על אחוזת האריסים של סוותיצחוולי בבושטי בני וצ'נדזה ובני ג'נדיירישווילי, שנתמנו שם מוראווים ונטלו לעצמם בגלוי את אחוזות הקתוליקוס. עד שנת 1654 החריף המצב כל כך שהתערב בסכסוך הקתוליקוס כריסטפורה השני. על אף זאת לקחו במרוצת הזמן, ובמיוחד במאה השמונה־עשרה, חלק בכפר גם הבתים הפיאודליים החילוניים של קחתי וגם מנזר דוד גרג'י, יריבו של סוותיצחוולי. לאחר שבוטלה ממלכת קרתלי־קחתי והוקם השלטון הרוסי היה בושטי חלק מנפת תלאווי של גוברניית טיפליס. תושבי הכפר עוסקים בגידול גפנים ובגננות.

בבושטי כנסיות סוותיצחוולי, גיאורגיוס הקדוש, יוחנן המטביל ואם האלוהים.

במפקד 2002 נמנו בבושטי 1,233 תושבים, ובמפקד 2014 — 1,090. במפקד 2024 חיו בכפר 1,035 תושבים — 506 גברים ו־529 נשים.