אנטורי הוא כפר נטוש במזרח גאורגיה, בעיריית דושתי שבחבל מצחתה־מתיאנתי, מצפון־מזרח לשתילי, במרחק 2.3 קילומטרים, במפגש הנהרות ארגוני ומוצוסצקלי, על הר סלעי.
אודות
אנטורי הוא מצבה ארכאולוגית ואדריכלית. בשנים 1974 עד 1976 ערכה חפירות ארכאולוגיות בכפר הנטוש המשלחת הארכאולוגית של ז'ינוואלי מן המכון להיסטוריה, לארכאולוגיה ולאתנוגרפיה, ובראשה עמד רמישווילי.
בחלקו המזרחי של הכפר הנטוש נחשפו מבנים בעלי גגות שטוחים מן המאה האחת־עשרה עד המאה החמש־עשרה, הערוכים במדרגות ובנויים בבנייה יבשה מאבני שחם ומשחם עם חומר. במקום הנקרא אוצ'ידלי נחפר מבנה מלבני, ובו נמצאו בכמות גדולה קרניהם של חיות הפרא, של אילים ושל יעלים, ומלבדם תכשיטי מתכת.
ממזרח לכפר הנטוש, במקום הנקרא מיידני, שוכן בית קברות מן המאה האחת־עשרה עד המאה החמש־עשרה. בבית הקברות נחפר קבר משפחה תת־קרקעי בעל קירות בנויים, שהוקם מאבן גסה וכוסה בלוחות אבן חול, ובו נמצאו רק עצמות המתים; לידו עומדים כמה כוכי קבורה מימי הביניים המפותחים, מעל פני הקרקע וחציים מעל פני הקרקע.
נחפרו שני כוכי קבורה מקומרים שחציים מעל פני הקרקע. בתוך הכוכים, לאורך הסלעים, הותקנו מדפי שחם בשתיים או בשלוש קומות להנחת המתים; הקמרון המחודד של הכוך מתחיל מגובה הרצפה וקצהו חתוך, והגג הוא גג אוכף המכוסה שחם.
בכוכים נקברו כמה עשרות אנשים, ועצמותיהם של הנקברים הקודמים נאספו על הרצפה ומתחת למדפי הקומה התחתונה; נמצאו כלי עץ, תכשיטים, ראשי חץ ומטבעות.
מדרום־מערב לכוכי הקבורה, במורד התלול של ההר, עומדת כנסיית מריאמצמינדה מן המאה התשיעית ומן המאה העשירית; על המקום הזה הוטל טאבו והוא הוכרז מקום שאין בו מבוא. הכנסייה היא מטיפוס האולם, 8.4 מטר על 4.5, ומן המערב נצמדת לה תוספת מאוחרת, 7.2 מטר על 5; שני המבנים בנויים שחם, ובבניית פינותיה החיצוניות של הכנסייה שימשו אבני טוף מסותתות.
הכנסייה פגומה מאוד: הגג וחלק ניכר מן הקירות התמוטטו, וקירות התוספת שרדו בגובה של 0.5 עד 0.6 מטר. פתחיה מן הצפון ומן המערב, והמערבי נסתם, ובמזרח מופרד בכתפיים רחבות אפסיס דמוי פרסה במקצת, ועל צירו נראים עקבותיו של חלון.
רצפת המזבח, המוגבהת במדרגה, רוצפה שחם, ולאורך שלושת קירות האולם, בכל אורכם, עוברת מדרגה. לפני המזבח עומד כן בצורת קובייה, ועליו הוצב בסיס הצלב; בכן נקבע חור מפולש אל כל אחת מרוחות השמים, ולאורך הפאה המערבית, בגובה בסיס החור, עוברת מדרגה.
ליד הקיר הדרומי נמצא כיור טבילה מרובע שנחצב באבן טוף אחת: מלמעלה עוברת לאורך שלוש מצלעותיו של הכיור חגורת תבליט, ולאורכה נחצבו שקעים עגולים, בכל ארבעת הצלעות עולה בכל הגובה חצי עמוד, ועל אחת הפאות נחצבה קשת נוי שקועה במקצת.
החפירות הארכאולוגיות מצאו בכנסייה חומר מן המאה השמינית עד המאה הארבע־עשרה — שברי כלי חרס מזוגגים ובלתי מזוגגים, צמידים, אצבעונים ומטבעות — הנשמר בבסיס הארכאולוגי של דושתי.