גומרו

על פי „הדפתר הגדול של וילאיית גורג'יסתאן“ משנת 1595 נקרא הכפר הזה גומרותי והשתייך לנאחיית אודה שבליווא אחלציחה. חיו שם שלושה בתי אב גאורגיים: קיטיה מתיאסדזה, חודה גוגיצ'סדזה ולשקרה חרבסדזה. הם גידלו חיטה, שעורה, שיפון, דוחן, חומוס, עדשים ואפונה, החזיקו גנות, והיו להם כבשים, חזירים ודבורים.

בכפר שרדו שרידי הקיר הדרומי של כנסייה ישנה — שלושה גושים גדולים המוצבים על אדן של אבנים גדולות ומעובדים בפניהם החיצוניים. לפי סיפורם של התושבים המקומיים נלקחו אבני הכנסייה לבנייה, ואבן אחת שעליה צלב הועברה אל הבריכה שבראש מי הכפר. במרחק עשרים מטרים ממקום הכנסייה מוטל גוש בגובה מטר, שבאמצעו עובר פס בולט; ייתכן שזהו חלקו התחתון של צלב.

במפקד 2014 נמנו בגומרו 406 תושבים — 213 גברים ו־193 נשים; הגאורגים היו 99.3 אחוזים מן האוכלוסייה והארמנים 0.7 אחוזים. במפקד 2024 חיו בכפר 342 תושבים.