חידיסתווי

הכפר שוכן בגובה 580 מטר מעל פני הים; מגורי אליו 3 קילומטרים. משנת 1921 עד שנת 1930 היה חידיסתווי מרכז מחוז חידיסתווי שבנפת גורי.

בתחילת אפריל 1905 עוררה הצבתה של מאה קוזקים בכפר את מחאת חקלאי חידיסתווי: המתקוממים סגרו בכפר את כל החנויות, גירשו את משרתי הנסיכים ודרשו להוציא את הקוזקים מן הכפר; כדי להכניע את החקלאים הביאה משטרת נפת גורי אל הכפר כוח סיוע חדש.

בהחלטת המועצה העליונה של הרפובליקה הסובייטית הגאורגית מיום 3 באוקטובר 1951 אוחדו כפרי המועצה הכפרית של חידיסתווי — זמו חידיסתווי, הוא אוחרה, וקוומו חידיסתווי.

מספר בתי האב בכפר קרוב ל־2,000. רבעי חידיסתווי הם צ'ינתיס אובני, צ'אלה, קוושווי, אוחרה ואזנתי, ובו היה בית ספר מקצועי.

בתקופה הסובייטית פעל הקולחוז של חידיסתווי, ועיקר עיסוקיו היו גידול גפנים, גידול ירקות וגידולי שדה; בכפר פעלו מפעלי יין תוסס ולבנים ומפעל תפירה. במרחק 2.5 קילומטרים בקירוב ממזרח לכפר, בצד רובע לומורה, מצוי מכרה חרסית ללבנים. ממקור מקומי הם אפרסקי חידיסתווי.

בחידיסתווי נולדו ההיסטוריון והמחנך סוסו אלימברשווילי, ההיסטוריון והמחזאי דימיטרי מגווינתחוצסישווילי, אחד ממניחי היסוד לארכאולוגיה בגאורגיה, הסופר דוויט אריסתווי, ההיסטוריון, הסופר וחוקר רוסתוולי דוויט קריצ'אשווילי, ואיש המדינה דוויט אונישווילי, שר החקלאות של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה.

הגאורגים הם 94.5 אחוזים מתושבי הכפר, הארמנים 3.2 אחוזים והאוסטים 1.6 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 3,850 תושבים — 1,885 גברים ו־1,965 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 3,539 תושבים — 1,733 גברים ו־1,806 נשים.