וורייני

הכפר שוכן בגובה 680 מטר מעל פני הים; מגורי אליו 14 קילומטרים לצד צפון־מערב.

וורייני נזכר במקורות לראשונה בתעודה משנת 1656, ובה נתן המלך רוסטום לבניו של סחניה מצ'בלי את אחוזת בית מצ'בלי שנכרת. בשנת 1712 חידש וחטנג השישי להגמון אורבניסי את שטר התרומה של וורייני. לדברי וחושטי, למרגלות הר רואיסי נמצאת תדוצמינדה, מעט מעליה נשפך אל הליאחווי ממערב מעיין וורייני, ומעל וורייני נשפך אל הליאחווי ממזרח הפטרה ליאחווי. בשנים ההן מילאו הכפר וסביבתו תפקיד חשוב בחיים הכלכליים והמדיניים של קרתלי, והחקלאות בו הייתה מפותחת.

בשנת 1789 פנו חקלאי וורייני, שהמסים הציקו להם, בתלונה אל ארקלה השני. בתקופה הפאודלית היה הכפר נקודה אסטרטגית חשובה בקרבות נגד אויב שבא אל גאורגיה. בתקופה הסובייטית הייתה בכפר חוות ממשלה לגידול פירות. במלחמה בין רוסיה וגאורגיה באוגוסט 2008 הפציצו הפולשים הרוסים את וורייני בפגזי מצרר, וביום 11 באוגוסט כבשו את הכפר לזמן מה.

וורייני הוא מקום הולדתו של הסופר והמחנך הגאורגי יאקוב גוגבשווילי, שנולד בשנת 1840 ומת בשנת 1912. בשמו קשור חג העם יאקובובה, הנחוג בוורייני מדי שנה בחודש אוקטובר משנת 1971.

במרחק 0.5 קילומטרים בקירוב ממערב לוורייני עומד מגדל משלהי ימי הביניים, שנבנה לקרב ולמגורים; סמוך לו יישוב נטוש שתושביו עזבו במאה השמונה־עשרה מפני פשיטות הלקים. בלב הכפר עומדת כנסיית אם האלוהים בת אולם אחד, בנויה אבני נחל ולבנים, שהוקמה בשנת 1835, ולידה מבנה בעל חשיבות לאומית — בית המוזאון של יאקוב גוגבשווילי.

מצפון־מזרח לכפר, בבית הקברות, עומדת כנסיית אולם נוספת של אם האלוהים מאמצע ימי הביניים, בנויה אבני נחל גדולות ואבן שירימי חומה; הכתובת שבטימפנון שמעל הדלת הצפונית מתוארכת למאה העשירית ולמאה האחת־עשרה.

במוזאון הלאומי של גאורגיה נשמר פעמון נחושת ועליו כתובת מחדרולית משנת 1777, ולפיה נתנו סולומון, זמר המלך, ואחיו יואנה נמורדזה את הפעמון לכנסיית אם האלוהים בוורייני לזכר נשמת אחיהם שמת, מיקאל.

במפקד 2002 נמנו בכפר 1,959 תושבים — 960 גברים ו־999 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 1,469 תושבים — 730 גברים ו־739 נשים.