גונביסקרי

שמו הקודם של הכפר הוא גומביס קרי; במאה התשע־עשרה כונה קריסקורה או קריסקורי. ב־1851 וב־1852 הקימו האריסים שכאן התקוממות מזוינת בהנהגתם של דיאנוס סורגולדזה וגוגיה ממקאישווילי. במפתח ספרי הרישום של לשכת הסינוד של אימרתי, לשנים 1862 עד 1896 ול־1871 עד 1916, נרשמה כנסיית גיאורגיוס הקדוש בקריסקורי, והיא נזכרת גם ברשימת כנסיות הדיוקסיה של שמוקמדי שערך הארכימנדריט ארסן מגלובלישווילי ב־1828. בקהילה היו 20 בתי אב; הכנסייה היתה מעץ ובעלת כיפה, ובה נשמרה איקונה של גיאורגיוס הקדוש ועליה כתובת.

בשכונה שבשולי הכפר, במסחיסאולי, שרד גת אבן כבד על שטח מיושר שבגבעה גבוהה יותר. הקרקע שבה חצוב הגת מורמת 40 סנטימטרים מעל פני האדמה; אורכה שמונה מטרים ורוחבה 2.5 מטרים, ואורך הגת החצוב בה שישה מטרים, רוחבו 120 סנטימטרים ועומקו 90. הגת נוטה מעט מדרום לצפון, ושמונים מטרים מרובעים סביבו הוקפו בחומה יבשה מאבן שבורה. גת מאותו סוג שרד במקום הנקרא מומצוורה: הוא מסותת מאבן, מלא מים ומכוסה טחב מרוב ימים.

בית המוזיאון של פיליפה מחרדזה נפתח ב־3 בנובמבר 1957 בבית שבו נולד מחרדזה; המוזיאון אינו פועל כיום. הבית, שהרוס למחצה, הוא דוגמה אופיינית לאדריכלות המסורתית של מערב גאורגיה — אודה של עץ עם חדרי מגורים ומרפסת; בכניסה לחצר שרדה קשת משנות ה־1950. על הר נדסי נמצאת מערה.

אוכלוסיית הכפר מונה 88 נפשות.