וצ'נדזיאני הוא כפר בעיריית גורג'אני שבחבל קחתי, ביחידה המנהלית של וצ'נדזיאני; משנות ה־1930 ועד שנת 1990 נקרא שרומה.
אודות
הוא שוכן במדרון הצפון־מזרחי של רכס גומבורי, על הדרך גורג'אני־תלאווי, בגובה 560 מטר מעל פני הים, 18 קילומטרים מגורג'אני. בשטח שסביב הכפר נמצא האגם הטבעי דידצרובלה, ששטחו שלושה הקטרים; באגם חיים הטריטון של אסיה הקטנה, הרשום בספר האדום, כמה מיני עלוקות — ומהן בא שם האגם — וצב המים.
וחושטי ויואנה בטונישווילי אינם מזכירים כפר בשם וצ'נדזיאני, ומכאן שלא היה כפר בפני עצמו; הווצ'נדזיאני והסווצ'נדזו הנזכרים בחיבורו של יואנה בטונישווילי ובשטרות מציינים את ההתיישבות המשותפת של אחוזות משפחת וצ'נדזה. וצ'נדזיאני היה שכונה של הכפר קלאורי. הכפר נזכר לראשונה בשנת 1822, בתוך מחוז תלאווי; בשנת 1865 הוקמה בוצ'נדזיאני קהילה כפרית, ובשנת 1930, לאחר שבוטלה החלוקה למחוזות מן הסוג הישן, נמסר וצ'נדזיאני למחוז גורג'אני. באחוזות האריסים שבכפר החזיקו בני וצ'נדזה — ומהם בא שם הכפר — בני ג'נדיארי, בני צ'ווצ'וודזה, בני ג'ורג'דזה ובני אנדרוניקשווילי.
וצ'נדזיאני וסביבתו עשירים באתרים מתקופות שונות. באמצע הכפר, בצדו הימני של נחל מגוורייה, עומדת הבזיליקה בת שלוש הכנסיות של גיאורגיוס הקדוש, וסביבה קברים רבים מן התקופה שלפני הנצרות. מדרום לכפר, קילומטר וחצי מן הדרך תלאווי־גורג'אני, במקום הנקרא גוג'אורבי, מונחות חורבות אולמותיהם של בני וצ'נדזה; ממזרח להן בזיליקה בת שלושה אולמות, ולידה כנסייה חד־אולמית של אם האלוהים, שהנסיך לוון ג'נדיארי שיקם במאה התשע־עשרה. בגוג'אורבי נשתמרו עוד אתרים רבים מימי הביניים המאוחרים, ובהם כנסיות חד־אולמיות בנויות אבני נחל. שני קילומטרים מצפון לכפר, במקום הנקרא אולנג'יאני, שרידיה של בזיליקה בת שלושה אולמות בנויה גושים גדולים, וכשמונה קילומטרים מדרום מכלול המנזרים קוולצמינדה של וצ'נדזיאני.
בכפר מוזיאון תולדות הכפר על שם גיאורגי מאיסורדזה, השוכן בארמונו של הנסיך לוון ג'נדיארי שנבנה בשנת 1889.
במפקד 2014 נמנו בוצ'נדזיאני 1,529 תושבים — 741 גברים ו־788 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 1,401 תושבים — 688 גברים ו־713 נשים.