בית־המוזיאון של מיכאיל חרגיאני
הקישור הועתק
צילום: Lasha ge (CC BY-SA 4.0), Hundnase (CC BY 4.0), Betta27 (CC BY-SA 4.0), Jaba1977 (CC BY-SA 4.0)
מוזיאון הזיכרון של "נמר הסלעים", מטפס ההרים מיכאיל חרגיאני (1932–1969), אלוף ברית המועצות שבע פעמים, ברובע לגאמי במסטיה, במאצ'ובי ובמגדל של משפחת חרגיאני: חפצי הבית של המשפחה, ציודו ופרסיו של חרגיאני, אולם הטיפוס ההררי הסובייטי, ובמגדל תלוי החבל האדום שנקרע על הצ'יווטה בשנת 1969; חדר אחד מ־1979, התצוגה המלאה מ־1985.
אודות
בית־המוזיאון של מיכאיל חרגיאני נמצא בחלק הישן של מסטיה, רובע לגאמי, בבית האבות של משפחת חרגיאני (רחוב מ' חרגיאני 32), שבו נולד מטפס ההרים לעתיד. הבית הוא מכלול מגורים אופייני לאזור, בית סוואני מסורתי, המאצ'ובי, עם מגדל המשפחה הבנוי אליו; המגדל לא חומם, שימש בימי שלום לאחסון מזון ונכנסו אליו ישירות מן הבית, והוא מתוארך למאה האחת־עשרה. התצוגה מתחילה בחדר הראשי של הבית הסוואני בחפצים האתנוגרפיים של משפחת חרגיאני: העריסה התלויה ליד האח, כיסא מגולף, שולחן האוכל והספסלים, מנורה וכלי בית פשוטים. חדרו של מיכאיל שומר על ריהוטו מימי חייו: ארון, המיטה שמעליה תלויה הקריקטורה הידידותית של מיכאיל כנמר מאת האמן המוסקבאי אלכסיי גפוננקו, שולחן, ועל הקיר מפת רכסי ההימלאיה.
אולם נפרד מוקדש לתולדות הטיפוס ההררי הסובייטי, עם פרימוסים ישנים, גרזני קרח, פטישי סלע בעלי ידיות עץ ומצפנים, וכאן ציוד האימון והפרסים של חרגיאני, לוח על צוות החילוץ שהנהיג, תיאורי טיפוסיו בחו"ל ושל התאונה שבה נהרג, ותצלומי המקומות הקרויים על שמו. בתוך המגדל, גבוה על קיר תלול כסלע, תלוי החבל האדום הגורלי שעמו נגדעו חיי האגדה הסוואנית, יחד עם הרתמה שלבש ביומו האחרון. בבית־המוזיאון ספר מבקרים, ועל גג המגדל מרפסת תצפית על מסטיה והריה.
- נושא
- חפצי הזיכרון של מטפס ההרים מיכאיל חרגיאני, האתנוגרפיה של חיי הסוואנים, תולדות הטיפוס ההררי הסובייטי
היסטוריה
מיכאיל חרגיאני, שנולד בשם צ'ומליאן חרגיאני ומדריכיו הרוסים שינו את שמו למיכאיל בשנת 1951, נולד במסטיה ב־20 במרץ 1932; אביו ויסריון היה מן המטפסים הסוואנים הידועים הראשונים וטיפס על אושבה בשנת 1937. בשנת 1952 ביאלטה חלק עם שליקו מרגיאני את תואר אלוף ברית המועצות בטיפוס סלעים, וזכה בו שבע פעמים בסך הכול; בשנת 1960, כשהוזמן לאנגליה בידי ג'ון האנט, מנהיג משלחת האוורסט של 1953, כונה "נמר הסלעים". בשנת 1963 היה לאמן ספורט מכובד של ברית המועצות, בשנת 1964 טיפס על אושבה, ובשנת 1967 הוכתר אמן ספורט בינלאומי ומאמן מכובד של גאורגיה. ב־4 ביולי 1969 באלפים האיטלקיים, במסלול סו אלטו של מונטה צ'יווטה, חתכה מפולת סלעים את חבלו והוא נפל כ־600 מטר; הוא נקבר במסטיה, שירים סוואניים תיארו את דאלי, אלת הציד, מתאבלת עליו, ולדימיר ויסוצקי ויורי ויזבור הקדישו לו שירים, ובשנת 1971 נוסד בברית המועצות פרס חרגיאני.
את המוזיאון ייסדו קרוביו וידידיו של המטפס; אחד ממארגניו ובמשך שנים רבות מנהלו היה מטפס ההרים מיאלטה יורי בורלקוב (1930–2016), מחבר הביוגרפיה "המטפס" ואזרח כבוד של מסטיה. בשנת 1979, בחג "מישאובה", נפתח בבית הקרובים מוזיאון קטן בן חדר אחד, למשפחה נבנה בית נפרד, ומעריצים מכל רחבי ברית המועצות שלחו מכתבים וחפצים, שחלקם נכנסו לתצוגה הקבועה וחלקם למדור "מתנות למוזיאון"; בשנת 1985 הושלמה התצוגה הקבועה ובית־המוזיאון נפתח למבקרים. לפי כמה עדויות, המוזיאון נוסד בשנת 1983.
מידע לביקור
המוזיאון נמצא ברובע לגאמי, פחות מקילומטר ממרכז מסטיה, ברחוב מיכאיל חרגיאני 32; את מסטיה משרת נמל התעופה המלכה תמר, והיא נמצאת כ־145 קילומטרים בכביש מזוגדידי. את הסיור מדריכה המשפחה, לפי כמה עדויות מיכאיל, קרוב משפחה של המטפס ושמו כשמו, שגם הוא מטפס הרים; את ימי הפתיחה ואת דמי הכניסה כדאי לברר במקום. על גג המגדל נבנתה מרפסת תצפית.
בטיחות
עלו במגדל לאט והחזיקו ילדים ביד; השאירו תיקים למטה. בחורף החצר עלולה להיות קפואה.
טיפ
הסיפור מסתיים במגדל: החבל האדום והרתמה תלויים גבוה על הקיר התלול, אז הרימו את הראש. הוא משתלב בחצי יום עם מוזיאון סוונתי ומגדלי מסטיה; קראו מראש את "המטפס" של בורלקוב והסיור ייקרא אחרת.
מקורות
אתרים סמוכים
כל האתרים במחוזאתרים מאותו סוג
מוזיאון — כל האתריםיישובים סמוכים