מערת קרוברה

מערת קרוברה, הנקראת גם וורוניה (מערת העורבים), נמצאת בעיריית גגרה במסיב הקארסט ההררי ארביקה, על רכס ברצ'יל בראש בקעת אורטו־בלגן. הפתח הראשי בגובה כ־2,250–2,320 מטר מעל פני הים. זהו חלל קארסטי מטיפוס כמעט אנכי, שרשרת פירים המחוברים במעברי טיפוס ובגלריות, חצובה באבני גיר מן הקרטיקון התחתון ומן היורה העליונה; הפירים האנכיים העמוקים ביותר הם 115, 110 ו־152 מטר. בעומק 200 מטר מתפצלת המערה לשני ענפים ראשיים, נקויבישבסקאיה (1,697 מטר) והענף הראשי, המתפצל מ־1,300 מטר לענפים רבים; בקטע התחתית יש יותר משמונה סיפונים בין 1,400 ל־2,144 מטר, ומתחת ל־1,600 מטר אבן הגיר שחורה. משערים שמי המערה מתנקזים דרך מעיינות רפרואה ואגפסטה הנובעים בחוף גגרה ודרך מעיינות תת־ימיים. בפנים נטיפים, זקיפים ווילונות זעירים, זרמים ואגמים קטנים; בפאונה פרוקי־רגליים חסרי כנפיים שנמצאו רק כאן, ובהם Plutomurus ortobalaganensis, וסרטן האמפיפודה הסטיגוביונטי Kruberia abchasica.

עומק המערה, ההפרש בין פתחה הגבוה ביותר (ארבאיקה) לנקודה העמוקה ביותר שנחקרה, עמד נכון לאוגוסט 2024 על 2,224 מטר. בשנת 2015 חוברה מערכת קרוברה למערת קויבישבסקאיה השכנה, והמערכת המאוחדת, בעלת חמישה פתחים, נקראה קרוברה-וורוניה-ארביקסקאיה. מסיב ארביקה תחום מצפון וממזרח בקניונים העמוקים של סנדריפש, קוטושרה, גגה ובזיב; נהר הבזיב מפריד בינו לבין מסיב בזיב, ביתה של תהום סנז'נאיה (1,753 מטר).

המערה התגלתה בשנת 1960 בידי משלחת ספלאולוגית של מכון הגאוגרפיה על שם ואחושטי בגרטיוני בראשות לוואן מרואשווילי, שחקרה אותה עד 95 מטר (לפי גרסה אחרת, בשנת 1963 בידי קבוצתו של שלווה קיפיאני, עד 57 מטר); היא נקראה על שם אלכסנדר קרובר, מייסד חקר הקארסט הרוסי, ונרשמה בשנת 1966 ב"קדסטר מערות הקארסט של גאורגיה" של קיפיאני, טינטילוזוב, אוקרוג'אנשווילי וג'ישקריאני. בשנת 1968 חקרו את המערה הנשכחת חוקרי מערות מקרסנויארסק עד 210 מטר וכינו אותה "הסיבירית", ובשנים 1982–1987 הגיעו חוקרים מקייב ל־340 מטר וקראו לה וורוניה על שם העורבים שקיננו בפיר הכניסה; רק מאוחר יותר התברר ששלוש הקבוצות חקרו את אותה מערה. אחרי מלחמת 1992–1993 היה המסיב סגור לחוקרי מערות במשך שנים.

העבודה חודשה באוגוסט 1999, כשצוות קייב הגיע ל־700 מטר במשלחת אחת; בשנת 2000 הגיע ל־1,410 מטר, ובינואר 2001 קבעה משלחת של האגודה הספלאולוגית האוקראינית עם חוקרים ממוסקבה שיא עולמי ב־1,710 מטר. באוגוסט 2004 הושגו 1,840 מטר, וב־19 באוקטובר נחצה לראשונה בתולדות הספלאולוגיה קו שני הקילומטרים, ב־2,080 מטר. בשנים הבאות צללו הצוותים המתחרים קאווקס והאגודה האוקראינית בסיפוני התחתית: גנאדי סמוחין מסימפרופול הגיע ל־2,191 מטר בשנת 2007 ול־2,197 בשנים 2012–2013. בשנת 2014 מצא צוות של אוניברסיטת מוסקבה, בטיפוס מעומק 230 מטר, פתח חדש, ארבאיקה, שלושה מטרים מעל הראשי, ובשנת 2015 חוברה המערכת למערת קויבישבסקאיה. באוגוסט 2017 עבר תואר המערה העמוקה ביותר למערת וריובקינה (2,212 מטר) באותו מסיב; באוגוסט 2024 נמדדה תחתית קרוברה ב־2,224 מטר והשיא חזר אליה.

המערה אינה אתר תיירות: הפתח נמצא בגובה 2,250 מטר על רמת ארביקה, ורק משלחות ספלאולוגיות עם מחנות של ימים אחדים נכנסות למערה עצמה. לחובבים פתוחים רק נוף בקעת אורטו־בלגן ופירי הכניסה, וגם לכך נחוצים מדריך וציוד הרים.

אבחזיה היא שטח כבוש. לפי החוק הגאורגי הכניסה לאזור חוקית רק דרך מעבר אנגורי; כניסה מרוסיה היא הפרה של החוק הגאורגי. בדקו את תנאי התנועה העדכניים לפני הנסיעה.