מבצר אבאטה

מבצר אבאטה עומד בחלק הישן של גגרה, על חוף הים למרגלות ההר ליד פתח קניון נהר ז'ואקוורה, והוא המבנה העתיק ביותר בעיר. המקום היה נוח מבחינה אסטרטגית: המבצר חסם את הדרך הראשית מן המערב והגן על היישובים האבחזיים מפשיטות. בנייתו מיוחסת למאות החמישית–השישית, כפי שמעידה הבנייה מגושים מרובעים גדולים האופיינית לתקופה, הנראית בקטעי החומה ששרדו; שרד גם השער העתיק עם קשת האבן שלו.

החומה הפונה לים נשטפה בגלים וכמעט נעלמה, ואילו שאר החומות והמגדלים השתמרו היטב למדי; חלק מן המתחם תפוס בידי מלון שנבנה בראשית המאה העשרים. בתוך החומות עומדת כנסיית היפאטיוס הקדוש מן המאה השישית, מבתי התפילה העתיקים ביותר באבחזיה. מבחינה קנונית נמצאת הכנסייה בסמכות הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית והיא פעילה כיום.

המבצר נבנה במאות החמישית–השישית לשמירת הגישה מקניון ז'ואקוורה; במאה האחת־עשרה פורק חלק מן החומות. בשנת 1830 נחת כאן כוח צבאי רוסי, בנה את המבצר מחדש והקים את ביצור גגרה, שבו הוצב הגדוד ה־5 של הים השחור; המבצר תקשר עם העולם החיצון רק דרך הים. הסופר הדקבריסט אלכסנדר בסטוז'ב־מרלינסקי, ששירת כאן, תיאר את המקום כ"האקלים הנורא של אבחזיה": שקע סגור בין הרים עצומים שאליו לא מגיעה רוח, שבו חום הסלעים הלוהטים בלתי נסבל, הנחל מתייבש לשלולית מסריחה, האויב יורה אל חלונות המבצר מכל עבר, והקדחת משתוללת עד שבכל שנה מתים פי אחד וחצי ממצבת חיל המצב. המבצר נהרס ונבנה מחדש פעמים רבות לאחר מכן.

בראשית המאה העשרים, כשגגרה נבנתה כאתר מרפא אקלימי, ציווה הנסיך אלכסנדר מאולדנבורג להרוס חלק מחומת המבצר ובנה בשטחו מלון. כנסיית היפאטיוס הקדוש רשומה כאתר מורשת תרבות של גאורגיה; בשל הכיבוש אין גאורגיה יכולה לחקור את האתר או לתחזקו.

המבצר עומד בגגרה העתיקה בפתח קניון ז'ואקוורה; בין שאר אתרי העיר נמנים ארמון הנסיך מאולדנבורג, מסעדת גגריפש ופארק החוף. כנסיית היפאטיוס הקדוש פעילה; את תנאי הכניסה למתחם ולכנסייה בדקו במקום.

אבחזיה היא שטח כבוש. לפי החוק הגאורגי הכניסה לאזור חוקית רק דרך מעבר אנגורי; כניסה מרוסיה היא הפרה של החוק הגאורגי. בדקו את תנאי התנועה העדכניים לפני הנסיעה.