וורדזיה

וורדזיה חצובה בגדה השמאלית של המטקווארי, בעיריית אספינדזה, על זרוע מזרחית של רכס ארושתי, בגובה של כ־1,300 מטר מעל פני הים. אספינדזה מרוחקת 30 קילומטרים.

המכלול נמשך לאורך פני הצוק עד 500 מטר. אושרו 641 חדרים חצובים בסלע ו־15 כנסיות סלע שנשתמרו. כמרתפי יין שימשו 28 מן החדרים — 6 אולמות ו־22 חדרים — ובהם עמדו כ־235 קווורי.

את המים הובילו מוורדזיה העילית באמת מים באורך 3.5 קילומטרים, וכשליש ממנה עובר במנהרות חצובות בסלע. בחלק המערבי היה מאגר, ולצד כנסיית ההתנמנמות נובע עד היום מעיין בטמפרטורה קבועה של 11 מעלות.

את המכלול תכננו בימי גיורגי השלישי, שמלך מן 1156 עד 1184, ואז נחצבו התאים הראשונים.

תמר שינתה את התכנית המקורית וחצבה את כנסיית ההתנמנמות. את ציורי הכנסייה מימן רטי סורמלי, האריסתאווי של קרתלי. היישוב הוקדש ב־15 באוגוסט 1185, והבנייה נמשכה עד תחילת המאה השלוש־עשרה.

ציורי הקיר של כנסיית ההתנמנמות מתוארכים לשנים 1184 עד 1186. ביניהם דיוקנאותיהם של גיורגי השלישי, של תמר ושל רטי סורמלי; דמותה של תמר היא המוקדמת שבדיוקנותיה שנשתמרו.

רעידת האדמה של 1283 פגעה במכלול קשה. בימי האטאבג בקה הראשון ג'קלי, מן 1285 עד 1306, חוזק האכסדרה בקמרון כפול ונבנה מגדל פעמונים בן שתי קומות.

בשנת 1551 החריב השאה תהמאספ הראשון את המנזר ולקח את אוצרותיו. בשנת 1578 כבשו העות'מאנים את מסחתי והמנזר ננטש סופית; האסלאמיזציה נמשכה כ־250 שנים.

אחרי מלחמת רוסיה והעות'מאנים של 1828 ו־1829 חזרה וורדזיה לידיים גאורגיות, בתוך האימפריה הרוסית. מן 1857 עד 1928 פעל כאן שוב מנזר נזירים, ובשנת 1938 הוכרזה וורדזיה שמורת מוזיאון.

בצו נשיאותי מספר 665 מן ה־7 בנובמבר 2006 הוקנתה לוורדזיה דרגת אתר בעל חשיבות לאומית. ב־24 באוקטובר 2007 נכנסה לרשימה הזמנית של אונסק"ו יחד עם מצודת חרטוויסי.

וורדזיה היא שמורת מוזיאון והכניסה בתשלום. את שעות הפעילות והמחיר כדאי לבדוק במקום.

המכלול חצוב בקומות רבות שמחברים ביניהן מדרגות ומנהרות. כנסיית ההתנמנמות שייכת למנזר פעיל, ולכן כדאי להתלבש כמקובל בתפילה בכנסייה.