בוחוואורי

לפי האגדה נהג איש בשם בחווה אוריה לעבור במקומות האלה על סוס ובעגלה, ולימים כינו האנשים את המקום בוחוואורי; לדעת החוקרים ייתכן שהשם בא משם המשפחה בוחוודזה.

הכפר היה שייך לקהילה הכפרית דוובזו. עד 1828 עמדה כאן כנסיית עץ על שם גיאורגיוס הקדוש ומסביבה חומת אבן; בקהילתה היו 33 בתי אב. ב־1920 יצא הכפר מקהילת דוובזו ונכנס לקהילת העיר אוזורגטי, ובשנות ה־1930 למועצה הכפרית לשה־גקירולי. בכפר נבנתה תחנת כוח הידרואלקטרית קטנה בהספק של 50 קילוואט־שעה. בשלהי שנות ה־1950 נבנה בבוחוואורי מרכז שירותים לתושבים והונחה דרך ראשית מבית החרושת לתה של אוזורגטי אל הכפר צ'אלה. הגידול העיקרי היה תה.

שמות המשפחה הנפוצים הם צ'וולאישווילי, סיחרולידזה, ארובלידזה, גירקלידזה, גלונטי, מנבדה ומוג'ירי. בכפר יש בית ספר ציבורי; מבין אתרי האדריכלות ראוי לציון בניין המינהל מן התקופה הסובייטית. במפקד 2014 נמנו בבוחוואורי 1,056 תושבים — 499 גברים ו־557 נשים; הגאורגים היו 98.2 אחוזים מן האוכלוסייה, הארמנים 1.2 והרוסים 0.3.