מלקדורי

בשלהי המאה השבע־עשרה שירת בכנסיית מלקדורי הכוהן גיורגי ג'קלי; הוא שיקם את הכנסייה והקדיש לה ספר תפילות לימי הצום מן המאות השש־עשרה והשבע־עשרה, וכן ספר ארבעת האוונגליונים, אוונגליון, ספר השליחים, פרקליטון ופנטקוסטריון; את המקדש הקים ג'קלי בעזרתו של גיורגי גוריאלי. עד 1828 עמדה במלקדורי גם כנסיית עץ על שם גיאורגיוס הקדוש, ובקהילתה 33 בתי אב. הכפר היה שייך לקהילה הכפרית דוובזו; ב־1920 יצא מקהילת דוובזו והצטרף לקהילת העיר אוזורגטי.

בתקופה הסובייטית היה התה הענף המוביל בכלכלת מלקדורי. ב־1958 ניטעו מאתיים הקטר של מטעי תה, שבעים וחמישה הקטר תירס, שלושים וחמישה טונג, שמונה־עשר עצי תות ועשרה מטעי פרי; עסקו כאן גם בבקר ובירקות. עד סוף שנות ה־1950 הושלם חיבור הכפר לחשמל ונבנה תיאטרון קיץ לחמש מאות איש. ב־1960 נבנה בניין בן שתי קומות לבית הספר התיכון. ב־1976 נפרדה קוודה נסקירלי ממלקדורי. ב־1977 החזיק הקולחוז של מלקדורי מאתיים הקטר תה ושמונה הדרים.

בכפר יש בית ספר ציבורי. במפקד 2014 נמנו במלקדורי 1,170 תושבים — 566 גברים ו־604 נשים; הגאורגים היו 99.6 אחוזים מן האוכלוסייה, הרוסים והאוקראינים 0.17 אחוזים כל אחד.