וקיג'וורי

בכפר יש עפרת ברזל אדומה ואפטיט: הסלע מכיל 7 עד 10 פרומיל אפטיט ו־41 עד 53 פרומיל אנהידריד זרחני. את המרבץ מצא המהנדס קרוג ב־1912, והוא נקרא מרבץ צ'חיקווה. בצדו הימני של ערוץ צ'יצ'ואה מופקת עפרת ברזל מגנטית הקשורה בעורק פגמטיט.

ב־1983 חפרה המשלחת הארכאולוגית של קולכיס בסביבות וקיג'וורי בית מלאכה מטלורגי מתקופת הברונזה המאוחרת והברזל הקדום: נחשפו סיגים, כלי חרס ונחירי חרס למפוח. בכפר נמצא גם מטמון חפצי ארד מן המאות השתים־עשרה והאחת־עשרה לפני הספירה.

עד 1828 עמדה בכפר כנסיית עץ על שם גיאורגיוס הקדוש, ובקהילתה 35 בתי אב. בימי האימפריה הרוסית היה וקיג'וורי שייך לקהילת בחווי ונקרא וקה־ג'וורי. לפני שנתגלתה בחמארו נחשב וקיג'וורי מקום מרפא, ולאחר מכן, כמקום קיט, איבד את חשיבותו. בשנות ה־1950 נבנה בכפר בית תרבות למאתיים וחמישים איש.

בכפר עמדה כנסייה מימי הביניים, ועל יסודותיה נבנתה בשנת 2000 כנסיית אולם חדשה ובצדה הצפוני תוספת מלבנית. בשכבות החיפוי של המבנה החדש שולבו אבנים מגולפות של הכנסייה הישנה, ובחצר מונחים פרטי אדריכלות אחרים שלה — אבן המזבח, חלק מן השקוף ועמוד עם בסיסו.

במפקד 2014 נמנו בוקיג'וורי 597 תושבים.