מצודת נריקלה

נריקלה עומדת על צוק גבוה וצר בקצה המזרחי של רכס סולולקי, בחלקה הדרום־מזרחי של טביליסי. למטה זורם הצאווקיסיסצקאלי, ומתחת לחומות נפרשים גגות העיר העתיקה ועמק המטקווארי.

השם „נריקלה“ מופיע במקורות מן המאה השבע־עשרה ומשמעו בפרסית המצודה הפנימית, הציטדלה. קודם לכן נקראה המצודה קאלה, שוריסציחה, מצודת העיר טפיליסי ומגלאציחה.

החצר המזרחית משתרעת על כ־70 על 70 מטר והמערבית על 60 על 20; עובי החומות הוא מ־1.5 עד 2 מטר.

המקום היה מיושב עוד לפני המצודה: כאן נמצא פגיון מן המאות השלוש־עשרה והשתים־עשרה לפני הספירה.

הכרוניקות הגאורגיות העתיקות, "מוקצוואי קרתליסאי" ו"מפתא צחוורבה", מייחסות את מצודת המאה הרביעית לאריסתאווי או לפיטיאחש פרסי. „מוקצוואי קרתליסאי“, התנצרות קרתלי, מכנה אותו קראם חואר בורזארד ומתארך את הבנייה למחצית השנייה של המאה הרביעית.

מן המחצית השנייה של המאה השישית, עם התחזקותה של טביליסי, גדלה חשיבותה של המצודה.

בימי רוסתום, שמלך בשנים 1632–1658, נמשכה חומה מחידיסקורי עד מצודת קאלה, והיא חצתה בין העיר ובין המצודה; ממנה נותר השם דבלה ציחה — המצודה התחתונה.

הנוסע העות'מאני אוליה צ'לבי תיאר את המצודה במאה השבע־עשרה, אך מספריו מוגזמים: היקף של כ־6,000 פסיעות, חומות בגובה 60 אמות, 70 תמוכות וכ־600 בתים בפנים.

בשנת 1795, בקרב קרצאניסי, נפגעה המצודה קשה; בשנת 1796 שיקמו את החומות הסאראג'דארים פרסדאן וסטפנה.

רעידת האדמה של 1827 פגעה בחומות, בתמוכות ובמגדלים והרסה את רובו של מגדל סטמבולי.

בשנת 1847 הרס פיצוץ במחסן אבק שרפה כמעט את כל המבנים שבתוך המצודה, ובהם כנסיית ניקולאוס הקדוש.

עבודות שיקום נעשו בשנות ה־1970 ובשנות ה־1980. כנסיית ניקולאוס הקדוש נבנתה מחדש בשנים 1990–1997 על היסודות הישנים.

אל נריקלה עולה רכבל מפארק ריקה, שבגדה השנייה של המטקווארי. את לוח הזמנים ומחיר הכרטיס כדאי לבדוק אצל מפעיל הרכבל, ואת תנאי הכניסה למצודה — במקום.