כנסיית גיאורגיוס הקדוש במראוואלדזאלי

מראוואלדזאלי הוא כפר הררי בעיריית אוני בגובה 1,840 מטר מעל פני הים, הכפר הגבוה ביותר ברצ'ה, שממנו נפרשים לעין הרכס הראשי של הקווקז ועמק הריוני. הכנסייה עומדת על מדרון גבעת קווינציחה, לשם עברו הנזירים ממנזר ישן יותר ליד צוק צ'ולווי, שאת חורבותיו מכנים התושבים נאקלסיווי. כנסיית גיאורגיוס הקדוש נבנתה במאה האחת-עשרה וקשורה כנראה לייסוד נסיכות רצ'ה בידי בגרט השלישי בשנת 1010, אותו גל שהוליד את ניקורצמינדה, פטרה אוני וזמו קריחי. תחילה הייתה כנסיית אולם חד-אולמית בגודל בינוני האופיינית לרצ'ה, 10.75 על 6.75 מטר, שנודעה בצורותיה המעודנות, בגילופיה, בכתובותיה החקוקות, בקירותיה המצוירים כולם, באיקונוסטזיס האבן המגולף ובאוצרות שנתרמו לה.

בימי הביניים כמעט שום מקדש אחר במערב גאורגיה לא יכול היה להשתוות למעמדו של גיאורגיוס הקדוש ממראוואלדזאלי: על שמו נבנה אפילו מנזר הצליבה מהמאה השלוש-עשרה בכפר סורי, כאן נשבעו שבועות והקריבו שלל מלחמה. הכנסייה שמרה את קסדתו של החווארזמשאה ג'לאל א-דין ואת חרבו של השאה עבאס הראשון, זוג קרני שתייה משובצות כסף שתיאר אקוותימה טקאישווילי בשנת 1920, וכתובות שקרא מארי ברוסה. אגדה מסבירה את השם: צבא עות'מאני שפרץ לרצ'ה סונוור בערפל, והצבא כינה את הכנסייה מראוואלדזאלי, בעלת הכוחות הרבים, ולא העז עוד לפשוט על רצ'ה. תושבי הכפר עדיין מברכים זה את זה במילים "ישמור עליך גיאורגיוס הקדוש ממראוואלדזאלי".

בשנת 1894, בהנהגת הדיקן מיכאיל סחירטלאדזה, חודשה הכנסייה והורחבה לבניין צלבי של 18.75 על 13.10 מטר עם כיפה בת עשר פאות ומגדל פעמונים מערבי, שבו נותר מהכנסייה הישנה רק החלק המזרחי; ראשי שור ופרה נחקקו אז מעל הדלת המערבית, ועדיין אפשר לראותם. רעידת האדמה ברצ'ה ב-29 באפריל 1991 הפילה את בניין המאה התשע-עשרה ופגעה גם בחלק הישן; השיקום שהחל בשנת 2007 הושלם בסתיו 2009, והכנסייה שבה לצורת האולם שלה מהמאה האחת-עשרה. משנת 2018 מראוואלדזאלי הוא אתר מורשת בעל חשיבות לאומית, ושבריו האדריכליים מהמאות העשירית והאחת-עשרה שמורים במוזיאון אוני.

שלושה קילומטרים מהכפר, בקצה צוק צ'ולווי מעל האגם הקטן צ'יקיס, שוכנות חורבות מכוסות טחב שהתושבים מכנים נאקלסיווי: כאן עמד מנזר מימים קדומים. מסיבה כלשהי עזבו הנזירים והתיישבו על מדרון גבעת קווינציחה, שם נבנתה במאה האחת-עשרה, לאחר ייסוד נסיכות רצ'ה, כנסיית גיאורגיוס הקדוש. במאה השלוש-עשרה נוסד על שמה מנזר הצליבה בסורי. במשך מאות שנים הצטברו בכנסייה שלל מלחמה ותרומות: קסדתו של ג'לאל א-דין, חרבו של השאה עבאס, קרני שתייה משובצות כסף, צלבים, איקונות וספרי כתב יד. מכתב שנדפס בעיתון "איווריה" בשנת 1894 משמר גם את אגדת הצבא העות'מאני והערפל.

במאה התשע-עשרה ביטל האקסרך הרוסי את המנזר והפך אותו לכנסיית קהילה. בשנת 1894 חידש הדיקן מיכאיל סחירטלאדזה את הכנסייה והרחיבה, הציב עליה כיפה והוסיף מגדל פעמונים במערב. בשנת 1920 ביקר אקוותימה טקאישווילי בכנסייה ותיאר את אוצרה. בתקופה הסובייטית עברו רוב החפצים למוזיאונים.

רעידת האדמה ברצ'ה ב-29 באפריל 1991, החזקה ביותר בתולדות גאורגיה, הפילה את בניין המאה התשע-עשרה ופגעה גם בחלק הישן. בשנת 2007 החל שירות ההגנה על המונומנטים של משרד התרבות בשיקום וסיים אותו בסתיו 2009; הכיפה לא הושבה, והכנסייה נבנתה מחדש בצורתה מהמאה האחת-עשרה. בשנת 2018 העניק צו של ממשלת גאורגיה לכנסיית מראוואלדזאלי את הקטגוריה של אתר מורשת תרבות בלתי נייד בעל חשיבות לאומית.

מראוואלדזאלי נמצא כ-33 קילומטרים ושעה נסיעה מאוני בכביש הררי; בדקו מראש עם המקומיים את מצב הכביש, ובחורף השלג סוגר אותו לעיתים קרובות. אין תחבורה ציבורית סדירה לכפר, אך באוני אפשר למצוא מונית או נהג מקומי. הכנסייה בשימוש, פתוחה ביום והכניסה חופשית, ומכוניות עוצרות ליד החצר. שעה מספיקה לביקור; הקדישו זמן נוסף לנוף מהר חיחאטי ולהליכה לאגם האהבה.