שקווטילי, החוף והפארקים

שקווטילי היא כפר ואתר נופש חופי בעיריית אוזורגטי על חוף הים השחור בשפך הנטנבי, 2 מטר מעל פני הים, 21 קילומטר מאוזורגטי, 3 מתחנת הרכבת קוומו נטנבי ובאמצע הדרך בין אורקי לקובולתי; כביש S2 תוחם אותו ממזרח, הצ'ולוקי מדרום, והספה מפרידה בינו לאורקי מצפון, ומפקד 2014 מנה 175 תושבים. אתר הנופש הוא רצועת חוף באורך 5 קילומטר שבה שולטים האורנים שניטעו מאז 1949; החורפים מתונים וללא שלג, הקיצים חמים ולחים, עם טמפרטורת אוגוסט ממוצעת של 22.6 מעלות, 2,096 מילימטר גשם בשנה ו־78 אחוזים לחות. גורמי הריפוי הם האוויר הסובטרופי הלח, מי הים וחול מגנטי כמו של אורקי, ואמבטיות אוויר, שמש וחול מומלצות למחלות תפקודיות של מערכות הלב וכלי הדם והעצבים, אנמיה משנית, רככת ומחלות מפרקים.

מאז שנות ה־2010 שקווטילי היא מרכז הבידור של גוריה: כאן פארק השעשועים ציצינטלה, אולם הקונצרטים Black Sea Arena בן 10,000 המושבים שנפתח ב־31 ביולי 2016, הגדול בדרום הקווקז, ולצדו פארק המוזיקאים עם פסלים של מוזיקאים גאורגים וזרים, פארק המיניאטורות עם דגמים בקנה מידה של מונומנטים אדריכליים של גאורגיה תחת כיפת השמיים, והפארק הדנדרולוגי של שקווטילי שנפתח ב־15 ביולי 2020: 60 הקטר, מהם 18 מוקדשים לעצים אנדמיים לגאורגיה ו־42 לצמחים מעוצים אקזוטיים שהובאו מחמש יבשות, שיצר בידזינה איוונישווילי, והעתקת עצים בני מאה שנה מחוף גאורגיה עוררה מחאות של פעילי סביבה.

במאה השמונה־עשרה הייתה שקווטילי מתחנות המסחר החשובות של מערב גאורגיה: מ־1723 החזיק חיל מצב עות'מאני במבצרה, היא מופיעה במפת ממלכת אימרתי משנת 1737, ובשנים 1788–1792 העניק סימון השלישי גוריאלי את מכסיה למשפחת נקשידזה. בחוזה בוקרשט משנת 1812 עברה שקווטילי לידי האימפריה הרוסית, והגבול העות'מאני עבר מיד מדרום לה; בשנים 1813–1814 בנה מאמיה החמישי גוריאלי את מבצר ניקולאס הקדוש בשפכי הנטנבי והצ'ולוקי, שפקטיל אצל הטורקים, מרכז דיג ומסחר בתירס ובעצי גוריה. במלחמת 1828–1829 שימש המבצר בסיס למבצעים ב"גוריה הטורקית": ב־15 באוקטובר 1828 הביס הגנרל קרל הסה את העות'מאנים בשקווטילי, וב־5 במרץ 1829, עם 1,200 חיילים רוסים סדירים ו־1,500 אנשי מיליציה גורים, הסתער על המחנה העות'מאני המבוצר בלימאני. בשנת 1833 ראה כאן דובואה דה מונפרה 5–6 תותחים ומגדל עץ אחד, וספינות עות'מאניות מבטומי ומטרפזונד עגנו לקחת אשכרוע. במרד גוריה של 1841 החזיקו המורדים במבצר מ־10 באוגוסט עד 13 בספטמבר.

במלחמת קרים, בליל 15–16 באוקטובר 1853, הסתערו עד 5,000 חיילים עות'מאנים סדירים ובאשי־בוזוקים בפיקוד חסן ביי טאוודגירידזה על מבצר ניקולאס הקדוש, שהגנו עליו 500 איש, יגרים רוסים ו־345 אנשי מיליציה גורים בפיקוד גיורגי גוריאלי ובנו אסה; בשבע שעות של לחימה מסר גיורגי הפצוע אנושות את הפיקוד לאסה בן ה־16, חיל המצב הושמד כמעט כולו, והקרב פתח את חזית הקווקז של מלחמת קרים. בשנות ה־1860 וה־1870 פעל בשקווטילי בית מכס, לאחר סיפוח בטומי בשנת 1878 ירדה חשיבותה, משנות ה־1890 שימשה לרחצה בים, בשנת 1918 התיישבו בה מאמינים ותיקים, ובשנות ה־1920 נהרס המבצר ואבניו שימשו לבניית מפעל בקוומו נטנבי. בשנת 1949 תוכנן אזור נופש על חוף גוריה וניטעו האורנים, ובשנים 2016–2020 נבנו הארנה, הפארקים והגן הדנדרולוגי.

שקווטילי על כביש S2, 50 דקות ברכב מבטומי, שעה וחצי מקוטאיסי וחצי שעה מאוזורגטי, שממנה יוצאים גם מיניבוסים; ברכבת עד תחנת קוומו נטנבי, ומשם 3 קילומטר. הכניסה לפארק המוזיקאים חופשית; את שירותי החוף ואת שעות הפתיחה והמחירים של ציצינטלה והפארק הדנדרולוגי בררו במקום.