גוריאנתה הוא כפר במוניציפליטט אוזורגטי ומרכז יחידה מינהלית הכוללת את גוריאנתה ואת ציחיספרדי. הוא שוכן סמוך למקום מפגשם של הנהרות בז'וז'י ונתנבי, על גדות הנהר סוואציה, בגובה 70 מטר מעל פני הים, על הדרך אוזורגטי־אורקי, 5 קילומטרים מאוזורגטי.
אודות
גוריאנתה היה מיושב בתקופת האבן החדשה: מימין לנהר סקורדומי נמצא יישוב נאוליתי. מן המאה החמישית עד השמינית עמדה באדמות הכפר, במקום מפגשם של הסקורדומי והנתנבי, עיר המבצר וושנרי. ניקולוז ברדזנישווילי סבר שוושנרי היתה מרכזה של גוריה באותם ימים, ושמשם המקום גוריאנתה נגזר השם גוריה.
בתקופה הפיאודלית המאוחרת היתה וושנרי מעונם של בני נקשידזה בחורף. מסמך מן השנים 1689 עד 1717 מזכיר את גיורגי ממולאישווילי, אציל מבית נקשידזה, שהיה מפקד המבצר ומשל בגוריאנתה. באדמות הכפר עמדו גם כנסיות עץ — כנסיית גיאורגיוס הקדוש בקחורי וכנסיית המלאכים שליד המנזר. ב־1885 הוקם בקהילה הכפרית של גוריאנתה הכפר אצרי, ובו יושבו ותיקי מלחמת רוסיה־תורכיה של 1877–1878. ב־1902 איחדה הקהילה שני כפרים ובהם 1,895 נפשות, וב־1908 שלושה כפרים ובהם 1,311; גוריאנתה וקחורי נרשמו ככפרים נפרדים.
ב־1938 הופרד באילתי מגוריאנתה והוקמה בו מועצה כפרית נפרדת. ב־1946 נבנה בכפר מפעל לבנים שייצר חמישים עד שישים אלף לבנים בשנה. ב־1949 החל לפעול בית חרושת לתה, שנבנה על חורבות וושנרי.
המוזיאון לזכר הכפר נוסד ב־1983. בתערוכתו מוצגים חומרים על תולדות הכפר: כלי צור ואבני נהר מן הנאוליתי המאוחר שנמצאו ב־1963 בחפירות על גבעת סקורדומי בשכונת גוריאנתה־ציחיספרדי, וחומרים מעיר המבצר וושנרי מן התקופה הפיאודלית הקדומה. באולם אחד מוצגים בית גוריאני ופסל אבן של איל שנמצא בציחיספרדי, ובאולמות תמונות וכתבי יד על תולדות הכפר.
בכפר יש בית ספר ציבורי, תחנת הרכבת קחורי, בית תרבות והמוזיאון. במפקד 2014 נמנו בגוריאנתה 1,215 תושבים — 587 גברים ו־628 נשים; הגאורגים היו 98.9 אחוזים מן האוכלוסייה, היזידים 0.5, הארמנים 0.2 והאוקראינים 0.1.
