קתדרלת בגרטי

קתדרלת בגרטי, קתדרלת הירדמות אם האלוהים הקדושה של קוטאיסי, עומדת בקוטאיסי על גבעת הסלע אוקימריוני מעל הגדה הימנית של הריוני, בתוך חומות העיר העליונה הישנה ומבצרה; היא אבן דרך באדריכלות הכנסייתית הגאורגית הימי־ביניימית, בעיצובה כמו במשקלה ההיסטורי והסמלי. הקתדרלה היא מבנה צלבי־כיפתי מטיפוס טריקונכוס: הכיפה נשענה על ארבעה עמודים אדירים, זרועות הצלב מלבניות מבחוץ ומסתיימות בפנים, במזרח, בדרום ובצפון, באפסיסים חצי עגולים; סביב הזרוע המערבית נמשכה פטרוניקה, גלריה שבה עמדו המלך, המלכה והאצילים בתפילות, ומשני צדי המזבח היו הפרותזיס והדיאקוניקון. לקראת סוף הבנייה נוסף בצפון־מערב מגדל מגורים בן שלוש קומות, כנראה לבישוף קוטאיסי, ובשנות ה־1020 אכסדרות מגולפות בעושר בדרום ובמערב. העיטור עשיר: מערכת קשתות נוי קושרת את החזיתות, החזית המזרחית נושאת חמש קשתות ושני גומחות עמוקות, מסגרות החלונות והאכסדרות מגולפות בשפע, עיטור הבניין הראשי גרפי ועיטור האכסדרות עמוק ופלסטי; בפנים נשאו הבסיסים והכותרות תבליטים, פסיפס קישט קירות ורצפה, ושבריו נראים עדיין ברצפה, ובאכסדרה הדרומית שרד עקבה של פרסקו של הבתולה. שליחי רוסיה של 1650–1652 תיארו כיפה מקורה נחושת בעלת שש־עשרה פאות, שמונה עמודים עגולים ואיקונה של הבתולה עם כתר זהב.

המשלחת הארכאולוגית של 2003–2008 קבעה שהקתדרלה עומדת על כמה מבנים קודמים: עקבות מן הכלקוליתית ומתקופת הברונזה הקדומה, מבנה קדם־קלאסי, בזיליקה מן המאה השישית במידות 30 על 25 מטר שנהרסה כנראה בידי הפרסים, ו"כנסיית קוטאטיסי" מן המאה השביעית או השמינית, שבה נקבר סטפנוז, נסיך קרתלי. כתובת הקתדרלה אומרת "כשהונחה הרצפה, הכרוניקון היה 223", שנת 1003, והתאריך כתוב בספרות ערביות, המקרה הקדום ביותר לשימושן בגאורגיה; שם האמן נמחק. מ־1952, לפי תכנונו של ואחטנג צינצאדזה, חוזקה החורבה ונבנתה בחלקה מחדש באנסטילוזיס, ובשנים 2009–2012, בהשתתפות אנדראה ברונו, שוחזרו הכיפה והזרוע המערבית: כ־400 אבנים מגולפות מקוריות הוחזרו למקומן, ואילו הזרוע המערבית, שבה חסר חומר מקורי, מולאה במבנה מודרני התואם את הישן; ב־17 באוגוסט 2012 הוצב על הכיפה צלב ברונזה בגובה 2 מטר ובמשקל 300 קילוגרם לפי תכנון של ואנו גרמלשווילי.

בגרט השלישי, מלך "האבחזים, הגאורגים, הראנים והקחתים", שאיחד את כל ארצות גאורגיה מלבד טביליסי, הקים בקוטאיסי, הבירה בשנים 978–1122, קתדרלה מפוארת כסמל לאחדות, בעזרת אמו המלכה גורנדוחט, וקידש אותה בשנת 1003 "בטקסיות גדולה ובלתי נתפסת", בנוכחות כל שליט, קתוליקוס ואציל שכן; העבודות נמשכו עד 1008. ואחושטי מתאר אותה "עשויה בפנים מחלוקי סופיה, עם שיש לבן, אדום ומנומר". בקתדרלה הוכתר גיורגי הראשון בשנת 1014 ונקבר בשנת 1027, דוד בן רוסודאן הוכתר בשנת 1230, דוד נארין בשנת 1259 ואלכסנדר הראשון בשנת 1414, ומ־1490, כשקוטאיסי הפכה לבירת אימרתי, מלכיה; במאה האחת־עשרה שרפו הטורקים הסלג'וקים את קוטאיסי, ובשנת 1510 העות'מאנים, שאת שריפתם אישרו הארכאולוגים בפנים. בשנת 1666 כבשו העות'מאנים את מבצר קוטאיסי, ובשנת 1691, במצור המלך ארצ'יל, דחסו אבק שרפה בארבע פינות הקתדרלה ופוצצו אותה: הכיפה נפלה, וציפוי השיש והעמודים הובלו לסמצחה; בשנת 1740 הפכה החורבה למחסן נשק, בשנת 1770 פגעו תותחי הגנרל טוטלבן, שירו על המבצר מכף מצוונקוואווילה, עוד יותר בקיר המזרחי, וסולומון הראשון עצמו הרס את חומות המבצר כדי שהעות'מאנים לא ישובו.

מ־1770 הקים סולומון הראשון כנסייה באכסדרה הדרומית, שהייתה מושב בישוף קוטאיסי עד שנות ה־1820 ודיוקסיית אימרתי עד 1871; בשנת 1833 שפט דובואה דה מונפרה את החורבה "המונומנט המופלא ביותר בגאורגיה, העולה בהרבה על סופיה של קייב", בשנת 1837 תמחר אדריכל הסינוד ריפארד את הריסת הקירות המסוכנים ב־700 רובל אך הזמן אזל, והחורבה שרדה; בשנת 1881 דרש הקונגרס החמישי של הארכאולוגים הרוסים את הגנתה, בראשית המאה העשרים גידר אותה הבישוף גבריאל כדי לעצור את גרירת האבנים ובשנים 1911–1913 חידש תפילות באכסדרה הדרומית. בשנת 1930 חוזקו קירות התמך, בשנת 1933 ניקה פטרה צ'אבוקיאני את רוב הקתדרלה מן האדמה, בשנים 1936–1941 אפשרו חפירות צ'ובינאשווילי וסוורוב לשחזר את התוכנית, מ־1952 נמשך שיקומו בן ששת השלבים של צינצאדזה עד 1994, באותה שנה נכנסה הקתדרלה לרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו יחד עם גלאטי, ובשנת 2001 נמסרה לכנסייה. בשנת 2009, ביוזמת הנשיא סאקשווילי, החלה בניית הכיפה מחדש; ביולי 2010 הציבה אונסק"ו את הקתדרלה ברשימת המורשת העולמית בסכנה, ב־17 ביוני 2012 קרא איליה השני לעצור את העבודות, מושב סנקט פטרבורג של 2012 השאיר אותה ברשימת הסכנה, ובשנת 2017 נמחקה מרשימת המורשת העולמית מפני שהשחזור "פגע בשלמותה ובאותנטיות שלה", בעוד גלאטי שמר על מעמדו. חפירות אוגוסט 2009 חשפו קבורה עשירה של אשת אצולה, אולי אמו של לאון השני, בת החאקאן הכוזרי. היום הקתדרלה היא מושב המטרופוליט של קוטאיסי, וחגה הראשי הוא מריאמובה.

הקתדרלה עומדת על גבעת אוקימריוני מעבר לריוני ממרכז קוטאיסי, כקילומטר מהגשר האדום, בעלייה ברגל או במכונית עד חצר הכנסייה. לקוטאיסי מגיעים מטביליסי ברכבת או במיניבוס, ונמל התעופה של קוטאיסי במרחק כ-20 קילומטרים. הקתדרלה פעילה ופתוחה ביום, הכניסה חופשית וקוד הלבוש חל; מהגבעה נגלים העיר ועמק הריוני.