הקישור הועתק

צילום: Jaba1977 (CC BY-SA 4.0), Unknown author (Public domain), Abramia Giorgi (CC BY-SA 4.0), GuramGraphy (CC BY-SA 4.0)

מנזר מימי הביניים בעיריית קרלי, על מדרון מיוער בעמק נהר הדזמה, 3 קילומטרים מהכפר קינצוויסי. כנסייתו הראשית, כנסיית ניקולאוס הקדוש, מבנה לבנים בעל כיפה מראשית המאה השלוש־עשרה, שומרת על אחד ממכלולי ציורי הקיר הגאורגיים הגדולים והשמורים ביותר מימי הביניים: דיוקנאות של גיורגי השלישי, המלכה תמר וגיורגי הרביעי לשה, „המלאך של קינצוויסי“ המפורסם ורקעים שנצבעו בלזורית. לצדה עומדות כנסיית גאורגיוס הקדוש הקטנה וחורבות כנסיית הבתולה.

41.960533, 43.834309 · מדויק OSM
01

אודות

מנזר קינצוויסי עומד על גבעה בעמק נהר הדזמה, על מדרון מיוער של הר גבוה סמוך לכפר קינצוויסי, בעיריית קרלי שבשידה קרתלי. המתחם כולל שלוש כנסיות: הכנסייה הראשית של ניקולאוס הקדוש, כנסיית גאורגיוס הקדוש הקטנה הצמודה לחזיתה המערבית, ומצפון־מערב, על מדרון ליד גדת הדזמה, חורבות כנסיית הבתולה. את השטח מקיפות חורבות חומה משותפת, שבצדה הצפוני משולב מגדל הפעמונים; יש בו גם מבנים אחרים מסוף ימי הביניים.

צילום: GuramGraphy (CC BY-SA 4.0), Jaba1977 (CC BY-SA 4.0)

כנסיית ניקולאוס הקדוש, המתוארכת לראשית המאה השלוש־עשרה, היא מבנה גדול בתוכנית של צלב רבוע עם כיפה, בנוי לבנים אדומות – חומר שהיה נדיר באותה עת, ולכן מקרה יוצא דופן לראשית המאה השלוש־עשרה. במראה הכללי היא קרובה לטימותסובני. החלל הפנימי נוצר מארבע זרועות של צלב, ואילו תוכנית הבניין מלבנית; כל הזרועות מלבד המזרחית מלבניות, והזרועה המערבית ארוכה יותר. לאפסיס המזבח יש בימה, ומשני צדיו הפרותזיס והדיאקוניקון, שניהם מסתיימים באפסיסים. המעבר מהריבוע שמתחת לכיפה אל העיגול נעשה באמצעות טריזים כדוריים, ועליהם מתנשא תוף הכיפה עם 12 חלונות, הממוסגרים בקשתות של בניית לבנים; הכיפה כוסתה במקור ברעפים בשלושה צבעים. לכנסייה שלוש כניסות – בצפון, בדרום ובמערב. החזיתות נותרו במקור ללא עיטור: העיטור היחיד הוא קשתות החלונות של התוף. הנרתקס בן שתי קומות – למטה אכסדרה ולמעלה יציע למקהלה.

הכנסייה טויחה וצוירה כבר מראשיתה, והפרסקאות המקוריות כיסו את הקירות כולם. למרות הנזק, ציורי הקיר של קינצוויסי הם עדיין מהגדולים והשמורים ביותר בציור הקיר הגאורגי של ימי הביניים. בכיפה מתוארת הבתולה הודגטריה, ולצדה המלאכים הראשיים מיכאל וגבריאל, ועל הטריזים הכדוריים ארבעת האוונגליסטים במדליונים. בקונכיית האפסיס בתולה מונומנטלית עם הילד, בבימה – האוכריסטיה, ועל קיר האפסיס אבות הכנסייה הצועדים אל הבימה משני הצדדים. על הקיר הצפוני סצנות מהברית החדשה ודיוקנאות של גיורגי השלישי, המלכה תמר וגיורגי הרביעי לשה; מעל המלכים, בין שני חלונות, יושב המלאך מסצנת התחייה, „המלאך של קינצוויסי“, המצביע על הסרקופג הפתוח, בגלימות כחולות על רקע כחול. הרקעים כחלחלים וצוירו בשימוש נדיב בלזורית, וההילות מוזהבות. הפרסקאות הללו נוצרו לפני 1205 ונמנות עם הציורים היפים ביותר של זמנן. לדמויות הקדושים נלוות כתובות באסומתאוורולי גאורגי וביוונית, ושרדו גם שרידים של כתובת היסטורית ארוכה.

כנסיית גאורגיוס הקדוש הקטנה עומדת ליד הקיר המערבי של כנסיית ניקולאוס הקדוש על בסיס נמוך בן שתי מדרגות; היא בנויה גושי אבן מסותתת בגדלים שונים, מעל חלון חזיתה המזרחית מגולף צלב בתבליט, והיא שמורה היטב למדי. מכנסיית הבתולה נותר רק האפסיס המצויר, ובו הודגטריה יושבת על כס ו„התייחדות השליחים“; שאר חלקי הכנסייה קרסו במורד צלע ההר.

מסורת / מסדר
הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית
פרסומת
02

היסטוריה

בניית המנזר קשורה לתקופת שלטונה של המלכה תמר (1184–1212), המכונה לא אחת תור הזהב של הממלכתיות והתרבות הגאורגית. תאריכי הכנסיות במתחם אינם ידועים בדיוק. כנסיית ניקולאוס הקדוש מתוארכת לראשית המאה השלוש־עשרה – את התיארוך אפשרו דמויותיהם של שלושת המלכים של אותה עת המצוירות על קירותיה; לפי מקור אחר היא מן המאות השתים־עשרה–השלוש־עשרה. מזמין הציורים היה אנטון גנוליסתוויסדזה, אציל מקומי שכיהן כשר בחצר המלוכה: במשלב התחתון של הקיר הדרומי הוא מתואר כשבידו דגם של הכנסייה, לצד מחזור פגוע קשות של חיי ניקולאוס הקדוש ודמויות של קדושים גאורגים. כנסיית הבתולה מתוארכת בדרכים שונות – למאות העשירית–האחת־עשרה או למאה השלוש־עשרה; ציור המזבח שלה הוא מן המחצית השנייה של המאה השלוש־עשרה. יש המייחסים את כנסיית גאורגיוס הקדוש הקטנה לזמנה של הכנסייה הראשית, ויש – למאות השש־עשרה–השמונה־עשרה.

במאה החמש־עשרה בנה מחדש הנסיך המקומי זזה פנסקרטלי את הנרתקס של הכנסייה הראשית: חללו חולק לשלושה חלקים וצויר, ובין הפרסקאות גם דיוקנו של זזה עצמו. קרן המונומנטים העולמית כוללת את קינצוויסי ברשימת פרויקטי השטח שלה.

בראשית אוגוסט 2019 הונחה בכנסייה, ביוזמת אנשי הכמורה המקומיים, רצפת שיש יקרה. הסוכנות הלאומית לשימור מורשת התרבות של גאורגיה כינתה את העבודות „שרירות“ ו„אי־חוקיות“: הן נעשו תוך התעלמות ממוסדות המדינה ומשיטות שיקום נאותות, והרצפה החדשה, דמוית המראה, מגמדת את הציור מראשית המאה השלוש־עשרה. צוות הפיקוח של הסוכנות לא הורשה להיכנס לשטח המנזר. ראש המנזר, הכומר הבכיר אפרם, טען שהלוחות הישנים לא היו מורשת תרבות. ב־12 באוגוסט 2019 הודיעה הפטריארכיה של גאורגיה שהרצפה עומדת בדיסוננס מוחלט עם הכנסייה ושיש לתקן את המצב בדחיפות, וכי עבודות כאלה חייבות להיות מתואמות עם סוכנות מורשת התרבות.

03

מידע לביקור

קינצוויסי נמצא כ־12 קילומטרים בדרך מקרלי ו־3 קילומטרים מהכפר קינצוויסי, בעמק המיוער של הדזמה. זהו מנזר פעיל. את הסדרי הכניסה ואת לוח התפילות בדקו במקום.

בטיחות

זהו מנזר פעיל: התלבשו בצניעות, אל תצלמו בזמן התפילה ואל תיגעו בפרסקאות. חורבות כנסיית הבתולה עומדות על מדרון שבמורדו קרס חלק מהכנסייה; התרחקו מהשפה.

טיפ

בכנסיית ניקולאוס הקדוש חפשו על הקיר הצפוני את דיוקנאותיהם של גיורגי השלישי, תמר וגיורגי הרביעי לשה, ומעליהם, בין שני חלונות, את „המלאך של קינצוויסי“; על הקיר הדרומי – את אנטון גנוליסתוויסדזה עם דגם הכנסייה, ובנרתקס – את דיוקנו של זזה פנסקרטלי. אחר כך רדו לצפון־מערב המתחם, לעבר גדת הדזמה, אל חורבות כנסיית הבתולה, שבה שרד ציור המזבח. מנזר טימותסובני, הקרוב לקינצוויסי במראה הכללי, ראוי לביקור נפרד.

מקורות

אתרים סמוכים

כל האתרים במחוז

אתרים מאותו סוג

מנזר — כל האתרים

יישובים סמוכים

מחוז

שידה קרתלי

עיריות
9
יישובים
533
אתרים
11
עמוד המחוז
פרסומת