קתדרלת צאישי

קתדרלת הירדמות אם האלוהים הקדושה בצאישי עומדת בכפר בשם זה בעיריית זוגדידי, כעשרה קילומטרים דרומית־מערבית לעיר זוגדידי, במקום שבו מתחילות הגבעות מעל שפלת קולכיס; היא הקתדרלה של דיוקסיית זוגדידי וצאישי ומן המושבים האפיסקופליים העתיקים ביותר בגאורגיה. הכנסייה המכופתת העומדת היום נבנתה במפנה המאות השלוש־עשרה והארבע־עשרה, במקומה של כנסיית אולם ממפנה המאות העשירית והאחת־עשרה, ורעידת האדמה של 1614 מחקה את מראיה המקורי: הכיפה הגלילית המכתירה את המבנה היא מן המאה השבע־עשרה וחסרה אפילו את הבליטות המבניות של ריבוע הבסיס. האדריכל אינו ידוע, אם כי על פרט אחד בתוף הכיפה נקרא שמו של הבנאי אנניה. במונומנט מבחינים בשלוש תקופות בנייה, עם שכבות מן המאה העשירית ומן המאה השבע־עשרה.

המבנה העתיק ביותר במכלול הוא ה"פלאטי" מחוץ לחומה בפינה הצפון־מערבית, הצמוד למדרון: בניין המתוארך לפי פנימו למאה העשירית או האחת־עשרה, שעמודיו המקושתים נושאים יסודות של הסגנון הגותי ושמעליו עמד פעם בית עץ שנחשב לדוגמה מעולה של גילוף בעץ. בחומה מדרום משולב מגדל פעמונים בן שתי קומות המכיל כמה שכבות בנייה ושברים מן הכנסייה ושהוקם לאחר רעידת האדמה, כדברי כתובתו של מלכיה: "נפל כולו, עם חומתו ובנייניו הפנימיים ומגדל פעמוניו". בין פרסקאות הפנים בולטות הבתולה העומדת עם הילד והמלאכים מיכאל וגבריאל בקונכיית המזבח, ועל קמרון הזרוע המערבית הבתולה בכדור בידיים מורמות, בקפלים חדים וריאליסטיים. ליד השער הדרומי של הקתדרלה קבור כומרה המנוח, הכומר הבכיר אמירן שנגליה.

במפנה המאות השישית והשביעית כבר היה בצאישי מושב אפיסקופלי: רשימת המושבים שנערכה בין 602 ל־610 מונה את דיוקסיית צאישי בלאזיקה, והתיעוד הגאורגי העתיק ביותר הוא כתובת על צלב תהלוכה ממפנה המאות העשירית והאחת־עשרה, שבה נזכר אפרם, בישוף צאישי, לצד בגרט, מלך האבחזים וקורופלאטס. צאן הדיוקסיה חי תחילה בין החוביסצקאלי לאנגורי, מן הים השחור עד רכס אונגירה, ולאחר ביטול המושבים של דרנדה, מוקווי ובדיה הצטרפו אליו תושבי סמורזקאנו. כעשרים בישופים של צאישי ידועים מן המאה האחת־עשרה עד 1823, והראויים שבהם מלכיה השני גוריאלי (1612–1639) וגריגול צ'יקובאני (1777–1823): מלכיה שיקם ועיטר במהרה את הקתדרלה, שנהרסה באופן נורא ברעידת האדמה הגדולה של 1614, ואילו גריגול, בתמיכת קציה השני דדיאני, השיב לכנסייה את הצמיתים והאחוזות שתפסה האצולה, בנה את מגדל הפעמונים והקיף את הקתדרלה בחומה.

בשנת 1823 ביטלה הממשלה הרוסית את מושב צאישי יחד עם שאר מושבי מינגרליה; עד 1879 היה כאן מנזר, אחר כך דקאנות של 20 כנסיות במחוז זוגדידי, ובקתדרלה פעל בית ספר, שכן צאישי הייתה מרכז לימוד חזק. תחת הבולשביקים נסגרה הקתדרלה וננטשה; בשנת 1989 חודשה התפילה בברכת הקתוליקוס־פטריארך איליה השני, והתקבצה קהילה. מאז ועד סוף חייו היה הכומר הראשי המוודה הבכיר של הדיוקסיה, הכומר הבכיר אמירן שנגליה; הכומר הראשי כיום הוא הכומר הבכיר זבולון קובאליה.

צאישי שוכנת כעשרה קילומטרים דרומית־מערבית לזוגדידי, כ־12 קילומטרים בכביש, במקום שבו מתחילות הגבעות מעל שפלת קולכיס. הקתדרלה פעילה; את שעות הפתיחה כדאי לברר במקום. ראו את ה"פלאטי" מחוץ לחומה בפינה הצפון־מערבית ואת מגדל הפעמונים הבנוי בחומה הדרומית.